דוקו
בספטמבר 2020, ארבעה אנשי ת'אקור מהקאסטה העליונה אנסו לכאורה באכזריות ותקפו אישה דלית בת 19 במדינה המאוכלסת ביותר בהודו, אוטר פראדש , היא מתה.
המשטרה מיהרה לשרוף אותה ללא הסכמת המשפחה ולהעלים ראיות, הטרגדיה הזו הביאה לכך שהודו נאלצה שוב למעשה להתמודד עם בעיית הקסטות שלה שמתחבאת בארון לתייר הממוצע ולפעמיים לא נראית מעל פני השטח.
בסרט התיעודי המעולה של VICE, הכתבת מתארת את האירוע ונכנסת לעובי הקורה על מנת למצוא אמת וצדק שלפעמיים היא נחלת האחד, מומלץ מאוד.
המקור האתולוגי
מקורה של הקאסטה הדלית בהקשר של ההינדואיזם וכתבי הקודש שלו מורכב ומושרש עמוק במבנים החברתיים והדתיים העתיקים של הודו.
התקופה הוודית ומערכת ורנה
- כתבי הקודש הוודים: ניתן לאתר את מקורותיה של מערכת הקאסטות לתקופה הוודית (1500-500 לפני הספירה). הוודות, במיוחד הריגוודה, מזכירות סדר חברתי המחולק לארבעה ורנות (מעמדות): ברהמינים (כוהנים), קשאטריאס (לוחמים), ווישיאס (סוחרים) ושודרס (משרתים). מזמור סוקטה של פורושה בריגבודה מתאר את יצירת הוורנות הללו מחלקים שונים של ההוויה הקוסמית, פורושה.
- שודרות ומעבר לכך: בעוד ששודרים סומנו כמעמד המשרתים, הוודות אינן מזכירות במפורש את ה"בלתי ניתן לגעת" או הדלית. עם זאת, עם הזמן, קבוצה של אנשים הפכה להיות מחוץ למערכת הוורנה לחלוטין. אנשים אלה, העוסקים לעתים קרובות במקצועות שנחשבו טמאים או מזהמים (כמו טיפול בגופות, פסולת או עור), סווגו מאוחר יותר כ"בלתי ניתן לגעת".
Manusmriti וקודיפיקציה
- Manusmriti: אחד הטקסטים המשפיעים ביותר שקודדו את שיטת הקאסטות ואת מעמד ה "untouchable" הוא ה-Manusmriti (חוקי מאנו). ה-Manusmriti, שנכתב בין השנים 200 לפנה"ס ל-200 לספירה, קבע כללים מחמירים להתנהלותה של כל ורנה והגדיר הגבלות חמורות למי שמחוץ למערכת הוורנה, המכונה לעתים קרובות "אוורנה".
- בלתי ניתן לגעת: הטקסטים של Manusmriti ושאר Dharmashastra קבעו הגבלות חברתיות, כלכליות ופיזיות חמורות על קבוצות אוורנה זו, שזכו לכינוי Chandalas או Antyajas. הם נחשבו לא טהורים והיו נתונים לחוסר נגיעה, נפרדו מהחברה המרכזית, ונמנעה מהם גישה למקדשים, בארות ומקומות ציבוריים אחרים (עד היום)
פיתוחים וחיזוקים מאוחרים יותר
- תנועות בהקטי ורפורמיות: תנועות רפורמיסטיות שונות, במיוחד תנועת הבהקטי (המאות ה-8 עד ה-17 לספירה), קראו תיגר על אפליה של מעמדות. קדושים ומשוררים מאזורים שונים בהודו, כמו כביר, רבידאס וטוקראם, דיברו נגד אי-נגיעה וקידמו את רעיון השוויון הרוחני.
- התקופה הקולוניאלית: במהלך התקופה הקולוניאלית הבריטית, מערכת הקאסטות הוקשחה עוד יותר באמצעות שיטות מנהליות ומפקדים. בתקופה זו נרשמה גם עלייתם של רפורמים חברתיים כמו Jyotirao Phule וד"ר B.R. אמבדקר, שנלחם באופן פעיל נגד אפליה של מעמדות ופעל למען העלאת הדליות.
התנועה הבודהיסטית דלית היא תנועה חברתית-פוליטית ודתית השואפת להמיר את הדאליטים (קהילות מדוכאות היסטורית בהודו) לבודהיזם. את התנועה הזו יזם ד"ר ב.ר. אמבדקאר, משפטן, כלכלן ורפורמטור חברתי הודי רב השפעה, שמילא תפקיד מפתח בניסוח החוקה ההודית ובקידום זכויותיהם של דאליטים.
אירוע המוני להמרת דתם לבודהיזם
בשנות ה -50, ד״ר אמבדקר הוביל הסבה המונית של דאליטים כדרך להימלט מהאפליה על בסיס הקאסטה שאליה אתה נולד, ב 14 – באוקטובר 1956, בנאגפור, מהרשטרה, אמבדקר ו כ- 500,000 חסידים המירו את דתם לבודהיזם בטקס רשמי
היבטים מרכזיים של התנועה
- זהות דתית:
- ההמרה לבודהיזם סיפקה לדאליטים זהות דתית חדשה שדחתה את הסטיגמטיזציה של שיטת הקאסטות.
- זה גם אפשר לדאליטים לעמוד על כבודם וזכויות האדם שלהם.
- השפעה חברתית ופוליטית:
- התנועה סייעה להעלאת המודעות לעוולות החברתיות עמן מתמודדות דלית.
- היא עודדה גיוס פוליטי והסברה לשוויון זכויות.
- משמעות תרבותית:
- התנועה הבודהיסטית דלית השפיעה על ספרות, אמנות ותרבות בתוך הקהילה הדלית.
- היא הובילה להקמת מרכזים בודהיסטים, מוסדות חינוך וארגונים חברתיים המקדמים את רעיונותיו של אמבדקר.
מצב נוכחי
- לתנועה ממשיכה להיות עוקבים משמעותיים, במיוחד במדינות כמו מהראשטרה, אוטר פראדש וקרנטקה.
- זה נתן השראה לתנועות דומות במדינות אחרות עם אוכלוסיות דלית משמעותיות, כמו נפאל וסרי לנקה.
- ארגונים ומפלגות פוליטיות שונות בהודו ממשיכים לתמוך בזכויות הדלית, תוך שהם שואבים השראה מתורתו של אמבדקר ומעקרונות הבודהיזם.
התנועה הבודהיסטית דלית נותרה סמל רב עוצמה להתנגדות נגד דיכוי הקסטות ומגדלור של תקווה לשוויון חברתי וצדק.
השאירו תגובה