הסיפור שלי

הודו, הסיפור שלי, הפעם הראשונה שלי הייתה לאחר שאחי הגדול, זיו הכריז בפניי, אור אתה חייב לטוס למזרח תתחיל בתאילנד ולאחר תסיים בהודו.

הדבר החשוב ביותר שהפציר בפניי, תטוס לבד! אל תעשה את הטעות הזאת ותטוס עם עוד אנשים, שאלתי למה? והוא אמר לי בחצי חיוך אתה עוד תבין.

ארזתי תרמיל בלי מקל, קניתי כרטיס פתוח ועליתי לראשונה בחיי על מטוס, תאילנד הייתה נחמדה אבל מתויירת ולעוסה מדיי, לא הרגשתי משהו מיוחד.

משם כבר המשכתי לנאפל, דפקתי כמה טרקים, אין ספק ארץ מדהימה ביופייה אך הדאאל באט!! למה?

אני ואורי חצינו בנסיעת לילה הנמשכת לאינסוף עם המון נפאלים שנאספים מכל מקום אפשרי כמו רכבת מאספת שלא מפסיקה להתאסף והגענו לסונלי(התמונה הראשונה בקרסולת התמונות), אחד מן הגבולות בין הודו לנפאל.

לאחר שחצינו את הגבול כבר הבנתי בריחות, באוויר, בנוף ובאיטיות התנועה שאני בהודו, הלכתי לרוכל המקומי וביקשתי לטעום איזה מאפה כזה.

זאת הייתה הסמוסה ההודית הראשונה בחיי שעלתה לי חמישה רופי, הטעמים התפוצצו בפה ואושר גדול ולא מוסבר ניחן על פניי, מאז טרפתי עוד אלף כאלה.

חזרתי לעוד ארבעה מסעות בהודו בחקירה אינסופית אחר השפה, התרבות רוח היוגה ובעיקר המטבח ההודי האינסופי. הוקרת תודה אינסופית שהכרתי לאורך כל מסעותיי את כל האנשים שהיו מוריי לאורך הדרך.

למרות שלא היו מורים בהגדרה אלא אנשים רזי אמצעים וצנועים הם אשר הקנו לי את הידע והניסיון בחיים עצמם ובמטבח ההודי, מסאלה נולדה מתוך מקום של אהבה אינסופית למטבח ההודי ולתרבות ההודית.

הבישול שלי איננו משתנה לטובת החך הישראלי ומתאפיין בקווים דומים למטבח הפאנ’גבי המפורסם הנמצא לאורכה ולרוחבה של כל הודו, שמח לפתוח בפניכם את הטעמים, הצבעים ‘והריחות של מטבחי הצנוע

נמסטה,

אור